נציגות מכובדת לישראל בפסטיבל ההומו-לסבי באמל.

 

ישראל, ע"פ הערכות מומחים לקולנוע מאיימת לכבוש את הפסטיבל ההומו לסבי של האיחוד האירופאי שייתקיים בעיירה הציורית אמל שבמדינת שוודיה, עם מעמדויות רציניות לזכייה בכל הקטגוריות (דרמת טלויזיה, וידאו ארט, דרמה באורך מלא וסרט דוקומנטרי).

 

מאת: שירות פסטיש  

הפסטיבל ההומו לסבי הטארנס והבי הבינלאומי הראשון מסוגו ייפתח בשבוע הבא בעיר קטנה וציורית על גדות נהר האמלו ויארח למעלה ממאה סרטים מכל רחבי העולם, שרובם נעשו במימון עצמי ובאמצעיים ביתיים. עם זאת, למארגני הפסטיבל חשוב לציין, כי התקציב הזעום לא ישפיע על איכות ההפקה. את הפסטיבל יפתח סרט דוקומנטרי ייחודי שנקרא 'הבלתי נראים' המגולל ראיונות עם הומואים ולסביות מרחבי העולם, שלא יוצאים למועדונים ולפאבים. שיחה כנה על הסטיגמות, הבדידות ותחושת חוסר השייכות וגם על הסיכוי הקטנטן, האחד מטריליון למצוא אהבה, דווקא לא במקומות בילוי.

 

הפסטיבל הינו אחת היוזמות של האיחוד האירופאי, במטרה לקדם זכויות של מיעוטים. במסגרת הזאת עשוי להיפתח בעוד חודשיים פסטיבל של סירטי פועלים מהעולם השלישי שייקרא 'העבודה היא חיינו' ובו יתארחו סרטים של פועלים במרחצאות זיעה שמועסקים בשכר זעום מרחבי העולם. האיחוד שמח לתת את תמיכתו לפסטיבל, שיתקיים באחת ממדינות העולם השלישי כדי לא לפגום באותנטיות שלו. כמה מהפועלים  ביקשו להציג את סרטיהם גם במסגרת הפסטיבל ההומו לסבי מהסיבה הפשוטה שהם הומוסקסואלים, אך הדבר לא התאפשר בשל כפל הקטגוריות.

 

פסטיבל בסימן שוויון לאומי  

האיחוד האירופאי החליט לחרוג הפעם ממנהגו בכל הנוגע לפסטיבלים ולקבל סרטים ממדינות שלא שייכות רשמית לאיחוד אך הם נמצאות באירופה או שיש להם אוריינטציה אירופאית מובהקת. כך אפשר למצוא בפסטיבל את הסרט 'אמא, אני הומוסקסואל' של הבימאי הרומני מנסקו לסקו, המגולל את סיפורו של אנדריי, נער מפונם ושחקן כדורגל מצליח שמספר לאמו כי הוא הומוסקסואל. האם, חוטפת התקף לב ומתה במקום. האב, לא חדל להאשים את עצמו בנטיות בנו, כיוון שהוא טוען שהגן להומוסקסואליות בא ממנו. אנדריי שחושב אחרת, גולש באינטרנט ומוצא מאמר בו מוכח מדעית כי הגן להומוסקסואליות בא מהאמא. האב הנרגש אומר "איזה מזל שהיא מתה, אחרת הייתי הורג אותה בעצמי". בסוף הסרט האב ובנו הולכים להשתכר.

וכן את הסרט הפולני 'אמא ואבא היקרים, לא יהיו לכם נכדים' המגולל את סיפורו של סוון, שנאלץ לספר להוריו את הסיבה האמיתית ללמה אין לו ילדים. הוריו שמסרבים למות ולתת לו את הירושה שתפטור לו הבעיות הכספיות עקב יציאות תכופות למועדונים וקניות סמים, אומרים לו "אנחנו נמות בשקט רק כשתהיה נשוי ויהיו לך ילדים" סוון אומר " אם כך תזכו לחיי עד", אך מתרצה והולך למצוא לו אשה. שנייה לפני שהוא חושב שכסף ואהבה לא יבואו לו יחד, הוא פוגש בו ביגוטה, טראנס סקסואלית מדהימה העובדת כספרנית בסיפרייה המקומית. הוא מתאהב בה מיד ועוד באותו הערב הוא מביא אותה להוריו, שמחליטים ברגע האחרון שהם לוקחים את כל הכסף ומבזבזים אותו על עצמם בחיי תענוגות ובילויים וברגע שהוא יגמר הם יתאבדו. בסוף הסרט סוון ואישתו הטרייה הולכים להשתכר.

 

ההיי לייט של הפסטיבל

 

סרט שזכה לשבחים הוא הסרט 'הזין הכי גדול בעיר' קואופרודוקציה הולנדית שוודית של הבימאי סוון שונסון ואלברט מהיני. זה סרט פורנוגרפי שמבקרים הגדירו כהמשך פוסטמודרניסטי קווירי ל 'אימפריית החושים' היפני. הסרט חסר עלילה וכולל קלואוזאפים מרהיבים של חדירות, עריכה תזזיתית בין תנוחות וסאונד מסומפל של אנחות, מילות אהבה ומיצי גוף המופרשים לכל עבר. בסוף הסרט קלאוז אפ מדהים של בקבוקי אלכוהול ריקים המונחים על הרצפה ליד קונדומים משומשים.

 

התקווה הישראלית

 

עקב החלטת האיחוד למתוח את גבולות ולקבל סרטים ממדינות בעלות אוריינטציה אירופאית, ניתן למצוא ייצוג נכבד לתל אביב בפסטיבל. מבקרי קולנוע מעריכים שישראל אף מאיימת לכבוש את הפסטיבל עם ייצוג נכבד של סרטים באיכות גבוהה.

הפסטיבל נותן במה גם לסדרות טלוויזיה בנושאים החד מיניים, שיוצאו למכירה בתנאי שהם ידברו אנגלית. במסגרת זו, תוקרן אופרת הסבון הישראלית הקווירית הראשונה שנקראת 'אני לא מאמינה שהיא הייתה במינרווה (פאב הומו-לסבי בתל אביב)' או באנגלית ' I CANT BELIVE SHE WAS IN THE MINERVA  של יסמין הללי, המגולל את מערכת היחסים הסבוכה של שתי אקסיות ופגישותיהן הארעיות שסופם תנוחת דוגי ורכון המעיים לתוך האסלה של המינרווה. הסרט צולם בוידאו ומכיל קטעים דוקומנטריים ומיועד להיות מוקרן במינרווה (פאב הומו-לסבי בתל אביב) במהלך השנה.

 

לא הכל ורוד

 

עקב חשש שהמדינות המשתתפות בפסטיבל ידרשו להצטרף לאיחוד האירופאי, חתמו המדינות שלא חברות באיחוד על 'חוזה החיצוניים', שקובע כי אין להם שום דרישות מהאיחוד בעקבות השתתפות בפסטיבל והם מבינים שאין קשר בין אומנות לפוליטיקה. החשש מפרימת התפר העדין של האיחוד שוב עלתה לכותרות, כאשר קולות בתורכיה קראו להחרים את הפסטיבל שנתפס ע"י האינטלקטואלים כגזעני. המהומות שכחו עם כניסתו של סרט תורכי קצר לפסטיבל.

קולות רבים נוספים באירופה קוראים להחרמת הפסטיבל כמחאה על 'חוזה החיצוניים', על אלה נמנים גם כמה מהפעילים המרכזיים של הקהילות ההומו-לסביות באירופה. בתגובה דחה האיחוד את ההאשמות. כראייה לחוסר נכונות הטענות הללו, הזכיר את התיקונים וההטבות בזכויותיהם של הומואים ולסביות שהיו פועלו. למרות הרעש התקשורתי שהתנגדויות אלה יצרו, רבים מהמתנגדים מבינים, בסופו של דבר, שלא כל אחד יכול להיות חלק באיחוד ושחייבים לשמור על הסטטוס קוו שנקבע עם הקמתו של האיחוד ונועד לשמור על יציבותו.

 

הפסטיבל כדרך חיים

 

מארגני הפסטיבל מבטיחים שאין בויכוחים הללו כדי לאיים או לפגום בהנאת הצופים. לנוחות המבקרים הסרטים חולקו לקטגוריות ובאי הפסטיבל יוכלו לבחור מסלול צפייה ע"פ הזדהותם האישית. המסלולים הם מסלול משפחה: בו יוצגו מגוון סרטים העוסקים ביציאה מהארון מול המשפחה. מסלול חברים, בו יוצגו מגוון סרטים העוסקים בחיפוש אחר זיון ועל הזילות, הסמים והאלכוהול הכרוכים בחיים כאלה. המסלול האדום,  בו יוקרנו מבחר סרטים העוסקים בזנות חד מינית. וכן, המסלול הרומנטי, בו יוקרנו מבחר סרטים רומנטיים, רגישים ונוגעים ללב, המציגים הומואים ולסביות כבני אדם כמו כולם, הרוצים אהבה.

אולמות הקולנוע ורווחת ההמתנה יעוצבו כחלל קרוזינג, וכן כרטיס לפסטיבל ייקנה הנחה לסאונה ולמעיינות המים החמים באיזור ( אתרי הרחצה ייסגרו בימי הפסטיבל בפני הזקנים המשתמשים במתקנים לריפוי מחלות עור ) וכן יתקיימו מסיבות סוערות וערבי פוטלק לנשים בלבד במהלך הפסטיבל.

מועדון הסרט הוורוד והלויין מבטיחים לקנות את הסרטים, אך לא את הזוכים או את אלו שקיבלו שלושה כוכבים ויותר, בגלל המיתון.

 

הגיבו בפורום שלנו

שילחו מייל לכתב/ת: katavim@p-files.org