כי האדם עץ השדה הסמנטי.

 

התערוכה החדשה של מכון פילת מכילה מאות אלפי ציורי עץ תעסוקתי, מפוזרים על הרצפה, נערמים אחד על השני, תלויים על הקירות או משתלשלים מהתקרה. הציורים חסרי שמות או כותרות יוצרים פרופיל של עם, פרופיל של מחפשי עבודה. מעין גנום חברתי רנדומאלי מתוכו ניתן להסיק מסקנות עלינו כחברה המעודדת תעסוקתיות.

 

מאת: סתיוונית בוזגלו  

בעיצוב החלל, והפסבדו קונספטואליות מזכירה התערוכה של מכון פילת את הגל הפסיכואנליטי הויזואלי ששטף את ארה"ב ואוסטרליה בשנות השישים. התערוכות של ציורי עצים תעסוקתיים יועדו לציבור כלכלנים, פסיכולוגים ואנשי חינוך וייצגו שיתוף פעולה בין הכלכלה לאומנות על ידי גיוסה של האומנות לטובת לימוד החברה האנושית.

 

יוני המנחם, מנהל המכון ואצר התערוכה טוען שבחר לפתוח את התערוכה לקהל הרחב על מנת שכל אחד יוכל לסמן את עצמו ביחס לאחרים ולא רק להיות מסומן. "איבחון ע"י עצים, הינו מסורת רבת שנים לבדיקת כישורים ויכולות. כבר בתקופה הקדומה, היה נהוג לבחור את ראש ציידי השבט בדרך זו"

 

 

פסיכופטיים ידועים מציירים עצים

 

במרתף הגלריה מוצגת תערוכה של ציורי עצים של עשרת הפסיכופטיים הידועים בהיסטוריה בליווי ניתוח אישיות. תערוכה זו, נוסף להיותה מסמך היסטורי מרתק, הנה ראייה לנכונות מדע ניתוחי האישיות ע"י ציורי עצים. 



כך ניתן למצוא שרבוטים על קופסת גפרורים של עץ שצייר ג'ק המרטש ונתרם ע"י המכון הבריטי לחקר נוירוזות טרום אדיפליות. עם ניתוח האופי של האיש: "סובל מדיסוננס חמור באישיות. יכול להפוך לפסיכוטי" כמו גם, ציור העץ של אריאל שרון, מישיבת הממשלה, בה הוחלט להיכנס ללבנון. על פי הניתוח המופיע לצד התמונה, נראה שהישיבה יעממה את שרון למוות. ציור קצת פחות ברור שלוכלך בחומר שומני כלשהו, צויר ע"י סדאם חוסיין, בעת שיישב בבונקר בעת מלחמת המפרץ.

 

אומנים ידועים מציירים עצים

 

הסברה הרווחת שציורי העצים לעיתים אף מובילים לפרץ אומנותי, ניתנת לאימות ע"י שלל דוגמאות מאומנים שנבחנו לעבודה במכוני פילת השונים ברחבי העולם ובתקופות שונות טרם הפכו מפורסמים.



אחת הדוגמאות היא 'עצי הבאובב' (שחונקים כוכב בסצינה המפורסמת בנסיך הקטן). מקור הרעיון הוא בניסיון לצייר עץ במכון לה פילת הצרפתי.
דוגמא נוספת לפרץ יצירתיות המתעורר במבחנים אלה, היא המבחן של האמן הבלגי רנה מגריט מהתקופה שהוא ניסה להיות עורך דין. מגריט הצעיר, צייר עץ ועיטר אותו בכיתוב, 'זה לא עץ' המכון שלח אותו לביתו, כי לא היה מוכן להטריד, את מי שהובחן כגאון קונספטואלי בזוטות כגון חיפוש עבודה בתחום המשפט.

 

 

"כולנו מוצרים בסופרמרקט גדול של דורשי עבודה" (מתוך הרצאה בקורס מחפשי עבודה של משרד העבודה והרווחה)

 

המנחם טוען שמטרתו היא שכל אדם יזהה את עצמו, אם מבחינה רגשית, ע"י כך שכל אחד היה במבחנים לעבודה , או אפילו, מבחינה קונקרטית שמישהו יימצא את הציור שהוא צייר כאשר נבחן לעבודה. 

   

למרות העניין שהיא מעוררת, לתערוכה חסר קונספט. העומס הרב של הציורים יוצר בעיה בהבחנה בין היצירות ובשלב מסוים גם מקשה על הניתוח וההבנה. עדיף היה לאוצרי התערוכה אילו היו מתמקדים יותר ולא מציגים את כל הציורים שצוירו על כל מי שאי פעם נבחן במכון.ייתכן שהתערוכה הנ"ל הנה שירת הברבור של העצים התעסוקתיים. כיוון שבעידן הפוסט מודרני כל ההייפ סביב העצים כבר לא רלוונטי. האדם כיום , הוא כבר לא ממש עץ, הוא יותר שיח, חסר שורשים עמוקים, קטן, שפוף, מושפל, שניתן ללא משים לדרוך עליו.

 

הגיבו בפורום שלנו

שילחו מייל לכתב/ת: katavim@p-files.org