הנחש-מאגאזין לשיח הפסיכואנליטי

 

הכן את ילדך לחורף

מאת: יסמין הללי

זה כבר ידוע כי בעקבות הפריחה המחודשת של פילוסופיות פסאודו-ניטשיאניות בקרב היאפיים האורבניים (שהם בעצם אנחנו, הבורגנים המשוכללים) החלו להשתנות רדיקלית תפיסות חברתיות, בין השאר גם בכל מה שנוגע לגידול ילדים. היאפים הנמנים על מוקסמי ניטשה (אויבם הגדול-כמה דקדנטי מצדם) מאמינים כי תסביכים הם מצרך חיוני ובונה אישיות, בבחינת יישום עמוק של הפראזה-מה שלא מחסלני מחסנני. זה לא מפליא אם כך שלפני כחודש הוציאה הוצאת סבל את הספר השערורייתי "עשר תסביכים-עשר טיפוסים", שיצר סערה רבתי, פולמוס ציבורי ועשרות סדנאות יישומיות בכרך הגדול. המדובר במדריך מקיף להורים שרוצים, כמובן בזהירות ותחת פיקוח מקצועי, להנחיל לילדיהם תסביכים מסוימים כדי להפוך אותם לאנשים מעניינים, מורכבים ומסוימים יותר.

על מנת להדגים את הנושא ניקח תסביך לדוגמא-ניתוק מהמציאות. תסביך זה מומלץ ליצירת אנשים שמתעניינים במדעי הרוח, פילוסופיה, קולנוע ולעיתים אף מתמטיקה. והפרקטיקה-תן לילדך להבין כי אין לו שום סיכוי להבין דברים באמת. כל פעם שהילד מגיע לאמת גרום לו הפתעה, למשל במשחק ה"קוקו" (בו ההורה מתחבא ונחשף לסירוגין תוך כדי קריאת קוקו בהתלהבות מעושה) ניתן, אחרי שהעיקרון הובן ונחקק, כי ההורה לא יופיע פתאום וייעלם לזמן ממושך.  זהירות תופעות לוואי-עלול ליצור גם חרדת  נטישה ותלותיות, כמו כן יש פה עניין כמותי, מינון נכון אמור ליצור אדם אינטלקטואל ומרתק וככל שמקצינים את התסביך כך גדלה האיכות, אך מעבר לגבול מסוים צפויים ההורים לבן עם אישיות פסיכו-פאתולוגית, או במילים אחרות לחולה נפש.

אז נכון, לא נחמד להיות סתם צדקן שמרני, מתלהם אבל בכל זאת גם לקבל כל דבר חדשני ללא בדיקה עשוי להתגלות כדפוס התנהגות דוגמטי ופאתטי. וזאת לדעתי הנקודה החלשה של המדריך, בסך הכל גידול ילדים זה עניין של אחריות רבה והקישור של כל זה ליצירת תסביכים, גם אם הוא נעשה בצורה מקצועית ומנומקת יש בו טעם לפגם. נראה שהמדריך מודע לבעייתיות הזאת, אך לא מתעסק בה דיי הצורך. במקרים כאלה אני מגלה שלמבקר ספרות יש גם פאן דידקטי, או לפחות פאן אידיאולוגי בעבודתו וזה לא כל כך נורא. אפשר מדי פעם לזעוק: "עד לאיפה נגיע?" זה אפילו משחרר-תנסו.  

 

הגיבו בפורום שלנו

שילחו מייל לכתב/ת: katavim@p-files.org