הנחש-מאגאזין לשיח הפסיכואנליטי

 

האם יש קשר בין  נורמליות לנורמליות?

 

מאת: אתי אלמוזלינו

 

הפסיכואנליטיקן המתבודד והשנוי במחלוקת זאב אדירי שבר את שתיקתו ויצא לאחרונה בהתקפה חסרת תקדים על עולם הפסיכיאטריה המחקרית ואף על זאת הפרקטית. בראיון מיוחד לפסטיש בביתו הצנוע שברמת אביב א', הוא שוטח בפני את משנתו. אדירי טוען, שהתהליך האדיפאלי אליבה-דה פרוייד, לפיו התינוק חושק באימו ונוטר לאביו, הוא אבן יסוד בסיסית של בן האנוש. אם זאת הוא רואה את פרוייד כלוקה בעיוורון, בכל מה שנוגע למסקנות והפרשנויות של תהליך זה.

הוא טוען, "ההזדהות של העולל היא עם האב והאם גם יחד, אבל הרצון שלו לרצוח את האב, הוא צורך מיני לחלוטין. הינוקא אומנם חושק באם, אך רק בגלל שהוא מניח כי כך הוא ירפא את פצע הסירוס שלה, כלומר יהפוך את הכוס שלה לזין, שהוא למעשה מקור משיכתו האמיתית". לכן טוען אדירי, כי אדם שלא פתר את התסביך האדיפאלי שלו ונתקע בשלב הנוראי הזה, ימשיך להיות טיפוס ילדותי שנמשך לאנשים מסורסים, דהיינו לנשים ויחווה כל חייו דיסוננס קוגניטיבי-מאזוכיסטי, או במילים אחרות, משיכה לחלש.

כשרציתי לאשש את מסקנותיי בדבר ההשלכות של הקביעות הללו, לא ציפיתי לעורר כזאת תגובה. לאחר ששטחתי בפניו  שאלות נוקבות, הרכין הד"ר את ראשו במבוכה וכחכך בגרונו. הוא הצטייר לי קצת כמו ד"ר פרנקנשטיין המתקשה להתמודד עם בריאתו. לאחר השתהות קלה הוא המשיך "לצערי, אני חייב להודות שמשיכה לנשים היא סטייה מינית, עד כמה שהדבר קורע את נשמתי אני מבין שאין ברירה ואי-אפשר להתעלם מן העובדות. נשים לסביות ועוד יותר מכך גברים סטרייטים הם טיפוסים פתולוגיים שנמשכים ליצורים מסורסים. לעומת זאת גברים הומואים ונשים סטרייטיות הם בני-אדם שלמים ובריאים בנפשם".

שאלתי אותו, כאישה סטרייטית, האם לא עלה על דעתו שהם פשוט שונים, ולאוו דווקא צריך למדוד את השוני הזה תחת הפריזמה של "חולה" מול "בריא". ד"ר אדירי הביט בעיני ואמר שאין צורך להתנשא, גם ככה קשה לו להודות שהוא עצמו סוטה מין, לא צריך לנופף לו גם בזה שמדע הפסיכיאטריה הוא בעצם סוג של פרוזה וכל הקטע הזה של חולה או בריא זה עניין תרבותי. "העולם חייב קטגוריות", הוא זועק. "אחרת הכל ייאבד את המשמעות שלו. למען ניצחונה של המשמעות אני מוכן להודות שאני סוטה מין".

 

 

הגיבו בפורום שלנו

שילחו מייל לכתב/ת: katavim@p-files.org