פסטיש ראשי

 

 

טיעוני הימין וחולשותיהם

המדריך ללוחם האלטרנטיבה המחשבתית

 

-עיזרו לנו למצוא עוד טיעונים והפרכות, pastiche@myself.com   (לא קבצים מצורפים בבקשה) או הגיבו בפורום.

גירסת WORD

המדריך מתעדכן מדי פעם, בקרו אותנו תדיר ב http://p-files.org/argument.html  

ראו למטה-לינקים לדפים דומים

.

 

 

 

 

האסטרטגיה הראשונית-

  חשוב ביותר בימים אלו להיות קצת מיסיונרים. כלומר לדבר עם אנשים ולהאיר להם את נקודות האבסורד הכה רבות שבהתנהלות הממשלה והמשך הכיבוש. אפשר לעשות זאת פשוט ע"י העברת הלינק לכתבה זו באימייל לאנשים שזקוקים לכך. עם זאת כדאי להתעכב על עניין בחירת הפרטנר לוויכוח. מניסיון, בדרך כלל אין טעם להתווכח עם אנשי ימין קיצוני או אנשים שהטיעונים שלהם לאחיזה בשטחים מושתתים בעיקר על סיבות דתיות. פשוט חבל על האנרגיות. אולם יש דרך פשוטה להפרדת המוץ מן התבן. כלומר דרך לבחון לאיזה קבוצה שייך האדם שמולכם, אם הוא מוכן להצעה הבאה סביר להניח שהוא שייך לימין הביטחוני (או לימין הפארנואידי): צה"ל יפנה את ההתנחלויות, אך יישאר בשטחים עד להשגת תנאים מתאימים לשלום ולנסיגה מהשטחים.

-בקרוב גם טיעונים בתחום הכלכלי-

 

 

לפני הטיעונים-הטיעונים הסמויים:

  הטיעונים הסמויים הם סידרה של הנחות יסוד שיש לאנשי ימין גם אם לא תמיד הם אומרים אותן במפורש. לפעמים הם אפילו מתכחשים להן. איך אפשר אם כך לדעת בוודאות שטיעונים אלו אכן תקפים? לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מוחלטת, לכן נתמקד בטיעונים החצי גלויים, אלו שעולים במובהק מבחינה של קבוצת טיעונים שאספתי ברשת וברחוב.

 

גישות אסטרטגיות כלליות

גישה אסטרטגית ראשונה-ומה אם נקבל את רוב הנחות הימין? ראו לינק

 

הטיעונים הסמויים באופן פרטני

1.1 שירשור טיעוני ה"הם התחילו".

מדובר בתופעה מעניינת-כל פעולה אלימה של הפלסטינאים מיוחסת לא לפעולה האחרונה שעשה צה"ל (הרג אזרחים לדוגמה), אלא לשרשרת היסטורית של תוקפנות ותגובה. ולדעת רבים, הדרך למצוא את האשמים באותה שרשרת, היא לבדוק מי התחיל אותה בראשיתה- ע"פ הגירסה הישראלית אלה הערבים. אם כך, נלך לרגע לקצה השרשרת-

המיעוט היהודי שחי בארץ לפני המאה ה-20 לא סבל מאנטישמיות כמו מיליוני יהודים באירופה. התקריות הראשונות של אלימות בין ערבים ליהודים נרשמות בסוף המאה ה-19 ורובן בגדר סיכסוכים אזוריים וטריטוריאליים בין תושבי הכפרים הסמוכים (הרבה פעמים תקיפות מתועדות של יהודים, הן תקיפות של שודדים בדואים). העוינות הערבית בתקופה הזאת היא נגד אירופאים זרים ומתמקדת דווקא בעיקר בנוצרים (זכורה במיוחד תקרית תקיפתו של סגן קיצ'נר, קצין בריטי שעמד בראש משלחת לחקר ישראל. המשלחת הותקפה ב1875 ע"י המון זועם ליד צפת שקילל את הנוצרים ורצה לטבוח בהם. חשוב לזכור שבאותה עת דיכאו אירופאים רבים את עמי ערב שמחוץ לתחום השילטון העות'מני).

למעשה מי שהתחיל את השרשרת האלימה, התחיל משהו אחר לגמרי ממה שמתרחש כיום. אולי זאת גם שאלה חסרת חשיבות. כשמביטים על שרשרת של תקיפות ותגובת נגד רצוי לשקול גם את הפרופורציות של התגובה וגם את האחריות שיש לצד החזק יותר לשאוף לסיומה של השרשרת, בעזרת כוחו העדיף.

אחריי שנים של אלימות כבר לא מדובר בתקיפות ותגובות, אלא בתגובות ותגובות, או אם תרצו-בתקיפות ותקיפות.

 

1.2 תיסמונות האשמה המצדיקה כיבוש

מדובר בניסיונות של הימין להציג פעולות לא מוסריות של הפלסטינאים (ובהרבה מקרים באמת מדובר בזוועות שאין להן שום צידוק) ולבסס בעזרתן קביעה שהפלסטינאים אשמים במצב ובלתי מוסריים. אין בעייה עם הניסיונות הללו כשלעצמם (ליבו של הטיעון השמאלני אינו נוגע לשאלה-מי אשם יותר ואת מי צריך להעניש, אלא איך לייצר צדק לדורות הבאים). הבעייה מתעוררת כשהימין לוקחת את האשמה של הפלסטינאים (בין אם היא אמיתית או לא) ומנסה להפוך אותה להצדקה להמשך הכיבוש. ימנים קיצוניים נוטים להשתמש בהצדקות הללו יותר מאשר בצידוקים תנ"כיים כשהם פונים לחילוניים. וכאן עולה הבעייה הבאה-

 

1.3 תיסמונת האשמה התמידית והנגררת

הרעיון הוא שאם הפלסטינאים אשמים ובלתי מוסריים מגיע להם להיות כבושים. לכמה זמן? גזר הדין לא מציין זאת (אם האשמה שלהם טבועה בתוכם ולכן נצחית, יש להניח שגם העונש הוא כזה). האם אין להכיר בפרטים פלסטינאים שאינם אשמים? גזר הדין הסמוי אינו מציין גם את זאת (התשובה בפועל-לא ממש!). האם התורה היהודית לא מסתייגת מיישום לא אלוהי ל-"אבות אכלו בוסר, שיניי בנים תקהנה". ובכן, זה לא משנה הרבה, עדיין נולדים  לתוך הכיבוש תינוקות פלסטינאים שלא חטאו במאום, אבל לרוב הציבור הישראלי זה נראה טבעי שהם נושאים באופן אוטומטי את עול הפשעים המיוחסים לאבותיהם..

באופן דומה מצדיקים קיצוניים פלסטינאים מתועבים רצח של תינוקות וילדים יהודיים. אין שום הצדקה לרצח של ילדים, נקודה!

כמובן שמעבר לעיוות הזה, אנו שוכחים לגמרי את הפשעים המתועבים של מדינת ישראל ומתכחשים להם בכל עוצמתנו.

 

1.4 תיסמונת האשמה התמידית והנגררת (2)

גם הנחה זאת מתקשרת לטיעונים היסטוריים, כמו "כבר ב 1929 הם טבחו בנו". טיעון כזה (מעבר לזה שהוא בד"כ לא מלווה באיזכור פעולותן האלימות של המחתרות היהודיות) מניח המשך רציף של האשמה. האשמה לא נמחקת ולא משתנה. הגורמים שהביאו את הערבים לתקוף אותנו אז, הם אותם גורמים שמביאים אותם לתקוף אותנו היום-ולא פעולה זו או אחרת של צה"ל, או אירוע כזה או אחר.

 "אינתיפדת אל אקצה" משמשת כנקודה היסטורית כזאת. אומנם הפתיחה באלימות איננה מוצדקת בעיני (למרות הצעותיו "הנדיבות" של ברק והטיול היומי של שרון), אבל האשמה הזאת נגררת ונזקפת "לזכות" הפלסטינאים שוב ושוב. גם כאן מתחיל שירשור "הם התחילו" ומגדיר כל פעולה של צה"ל כתגובה ציונית הולמת על תוקפנות ערבית וכל פעולה של הפלסטינאים כתוקפנות לשמה ולא כתגובה.

גם תקופות רבות של רגיעה יחסית שחוסלו ע"י חיסול זה או אחר, לא היפכו את שרשרת הסיבה\תוצאה. בתודעה הישראלית, פעולה אלימה של צה"ל\המתנחלים היא תמיד תגובה לתוקפנות פלסטינאית ופעולה אלימה פלסטינאית היא תמיד  אסטרטגיה של טרור.

עם זאת יש להבדיל בין פעילויות עממיות ובין התקפות של החמאס הנובעות מאידיאולוגיה פונדמנטליסטית רציפה ומגובשת הרואה  בשחרור מעול הכיבוש רק אלמנט קטן אחד ושאיפותיה האלימות הן בלתי תלויות. הימין יכליל את התובנה הזאת לגבי כל הפלסטינאים, ללא כל בסיס מוצק. הדמגוגיה הזאת עובדת נהדר מכיוון שכמו בכל דמגוגיה טובה, יש לה גרעין של אמת-היא נכונה לגבי החמאס, היא שקר מתועב כשמדובר בכלל האוכלוסיה הפלסטינאית.  

[2] ראו הרחבות והערות

 

1.5 יחסי חוטא-מעניש

למעשה התופעה הזאת היא נגזרת ישירה של התופעות המצויינות מעלה, אך מזווית אחרת. מדובר כאן על סוג של הצדקה לכיבוש כסוג של הענשה, או גם כסוג של הענשה. מבחינה מעשית מדובר כמובן בהלקאה עצמית. אנו נענשים מהכיבוש בדרגות שלא ייאמנו, אך מוצאים סיפוק נפשי זול וחולני בעובדה שאנו גם מענישים וכך עיוורים לראות את פצעינו.

 

1.6 יחסי חוטא-מחנך

מייסודו של רעיון ה"צריבה התודעתית". תפיסה זו טוענת שיש לחנך את הפלסטינאים ל... השלימו את החסר. החינוך מתבצע ע"י אקט הכיבוש ופעולות נלוות.

למרות שמדובר בתפיסה מתנשאת אני לא יכול לפסול כמה צידוקים ראציונליים כבדי משקל לטובתה. רק שברור כי היא יוצאת לנו מדיי פעם משליטה ושאין לה הגדרות חותכות. וכי מה ייחשב כ"צריבה תודעתית"? והאם במקביל לצריבה של תודעה אחת נגד הטרור, אנו לא צורבים שתי תודעות בעד הטרור? בעניינים האלו כלל לא מתקיים דיון. כנראה שצריך לאכוף טוב יותר את החוק נגד צריבות...

 

1.7 אנחנו העם הכי פראייר בעולם, והטיעון שקשור אליו בחבל הטבור-"אנחנו המבליגים הכי גדולים בעולם".

הנחות אלו קשורות לטיעונים כמו "אף עם לא היה נותן שירו על עיר הבירה שלו", "תראו מה ארה"ב עשתה אחריי התאומים" וכו'..

וכמה שצה"ל לא יגיב ויחריב, לאנשי הימין יעלה בראש הדימוי שלנו ככבשים שואתיות מובלות לטבח ללא כל התנגדות. גם משוואת ההרוגים, שבצד הפלסטינאי עולה בהרבה על זאת שבצד הישראלי, לא משכנעת אותם שאין הדבר ממש כך.

 זה נובע לדעתי מכמה סיבות: 1. יש להניח קשר אדוק לכל מיני תסביכי שואה ודימויו העצמי של היהודי כקורבן נצחי ומהותני (ותודה למערכת החינוך), 2. היעדר פרספקטיבה היסטורית גלובלית (מנשמת אפו של הימין ועל כך בהמשך), 3. מנטליות של חקיינות (סגידה לתרבות האמריקאית, בעיקר הקולנועית וסגידה סמויה ומוכחשת לכוחניות ה"פראית" הערבית כפי שהיא מצטיירת בתודעה היהודית החצי מערבית ומתערבבת לפעמים בשינאה לאשכנזיות הגלותית המזוהה עם מייסדי ה"שמאל"-אגב גם אשכנזים יכולים לשנוא את האשכנזיות. לאמזמן מתקלתי בגולש שטען כי אנו מדברים אל הערבים ביידיש והם עונים למו בערבית-יענו באלימות).

נתעכב רגע על עניין הפרספקטיבה ההיסטורית. פה גם עולות מספר הנחות נוספות כמו-הערבים הם האוייב האכזר ביותר בעולם (מה לא לימדו אותנו מספיק על הנאצים?). כל אלו מגלים בורות גמורה.

ולגבי עניין עוצמת התגובה, כשהוא נמדד בפרספקטיבה היסטורית-ובכן בריטניה הגדולה והחזקה מאתנו פי כמה, פעלה אומנם באכזריות בצפון אירלנד, אבל בעשרות השנים האחרונות, השיטות שם הפכו להרבה פחות- "צה"ליות".

ארה"ב, למרות היותה אחד התוקפנים הגדולים על פני הגלובוס והמעצמה הגדולה בעולם, כבשה את עיראק ואפגניסטן מתוך הצהרה ראשונית לכונן שם משטר דמוקרטי עצמאי ולא כדי להישאר שם ולנצח לוודא ששום טרוריסט לא יגדל בארצות אלו-האג'נדה של הימין הביטחוני כלפי השטחים. ארה"ב תישפט ע"פ הזמן שתישאר שם.

 צ'צניה מול רוסיה-זהו מאבק שמביאים מדיי פעם כדוגמה ל-"איך נכנסים" בטרור ואני מניח שהרוסים באמת הרבה יותר אכזריים מצה"ל. אבל הדוגמה הזאת, שמתייחסת למדינה ענקית ועדיין רבת עוצמה, היא בדיוק הדוגמה לכך שכוח איננו מחסל את הטרור (גם לא כוח בלי חשבון).

ורק בקצרה, לגבי עניין עיר הבירה. מעטות עד מאוד הן ערי הבירה שהן גם ערי גבול (י"ם בגבול עם השטחים אם לא בגבול ממש), אבל פיגועים רבים התרחשו בלונדון ובמדריד וברצלונה ע"י המיעוטים הרוצים להשתחרר מעולן של מדינות אלו. והתגובה, גם אם הייתה קשה, לא הזכירה שיטות צה"ליות מסויימות.

 

1.8 "השמאלנים יעשו הכל כדי שיאהבו אותם בעולם"-או "השמאלנים ימכרו את אימא שלהם בשביל שלא יגידו עליהם משהו רע". אני דווקא מניח שיש שמאלנים כאלו, כמו שיש ימניים כאלו. אבל ההנחה הגורפת הזאת מעלה כמה תהיות:

1. אז למה לא להיות ימני? באקלים התרבותי הנוכחי בישראל הרבה יותר קל להיות איש מרכז וימינה מבחינת אהדת הסביבה.

2. אם אנשי הימין לא מוטרדים ממה שאחרים חושבים עליהם, למה הם מוטרדים מהעובדה שהפלסטינאים יפרשו את הנסיגה מהשטחים כחולשה, או פחדנות? (ניתן לטעון להגנתם שהם מדברים על עניין מעשי יותר-הנסיגה תעודד בפועל יותר טרור. אבל בלבנון דווקא הוכח שבפועל הדברים מתנהלים אחרת).

3. הטיעון הזה מתבסס גם על חוסר הבנה של היחסים הבינ"ל. בעוד שביחסים בינ"ל יש מקום גם לרגשות (במיוחד במה שנוגע לדעת קהל), הרי שרוב העניין ביחסים כאלו הוא עניין ראציונלי ומחושב. תמיכה בינ"ל היא לא עניין של אהבה רגשית, אלא עניין בעל חשיבות מכרעת בניהול ותיפקוד של מדינה, במיוחד מדינה קטנה כמו שלנו שממוקמת באיזור השונה ממנה מבחינה מנטלית, שוני משמעותי.

אומות העולם רואות בכיבוש הישראלי קודם כל גורם מפריע להתפתחויות בעולם ורק אח"כ משהו לא מוסרי. באנגליה, למשל, יש פרשנים רבים הטוענים (בצדק או שלא בצדק) כי הכיבוש הישראלי יוצר גל של שינאה בעולם המוסלמי שהופך לשינאה כללית כלפי המערב, כלפי מה שהוא מייצג וכלפי הדמוקרטיה והתרבות שהוא "עלול" להביא. באותו אופן, הכיבוש הישראלי גם מעלה ומציף מחדש את טראומת הקולוניאליזם ובכך לא מאפשר פתיחת דף חדש בין מזרח למערב. וכך אינטרסים ולאוו דווקא רגשות נטו, מפעילים את המערכת הבינ"ל. (ולא הבאתי זאת כסיבה שכשלעצמה מצדיקה את סיום הכיבוש).

 

1.9 אין סיבה ותוצאה או בניסוח יותר פשוט "הפלסטינאים לא אלימים בגלל הכיבוש, אלא בגלל שהם כאלו".

השקר המהותני הזה מזכיר טיעונים מגוחכים אחרים של אנשי ימין כלכלי ושל סתם גזענים. לא מכבר שמעתי אנשים אומרים על תושביי עיירות הפיתוח שהם סתם עצלנים וחסרי מוטיבציה ובגלל זה הם תקועים איפה שהם תקועים ומאשימים את כל העולם. תפיסות כאלו אפשריות מבחינה ראציונלית רק אם אנו מניחים כי יש משהו שונה גנטית ב DNA של תושבי עיירות הפיתוח. שכן, אם אין שום דבר שונה בגנים שלהם, הרי הם בדיוק כמונו. ואם יש שם הרבה יותר תופעות של אבטלה, חוסר השכלה, ייאוש ואף פשיעה, הרי שהסיבה לכך היא גורם חיצוני כלשהו. הסיבה היא גורם חיצוני ולא כי ככה הם-כלומר מאפיין של מהותם, שאין לו גורם חיצוני.

באותו אופן טוענים אנשי ימין קיצוני אמריקאים נגד האוכלוסייה השחורה שכמה שלא עוזרים להם הם לא משתנים, ושהם עצלנים ואלימים מטבעם. לראייה הם מביאים את ה"עובדות" המצביעות על שיעורי פשיעה הרבה הרבה יותר גבוהים אצל השחורים לעומת הלבנים. וכך הם גם הנתונים לגבי רמת ההשכלה שלהם. המילה "מטבעם" בהקשר הזה היא אותו שקר מהותני מתועב שאנשי ימין רבים נאחזים בו אם בזדון ואם מתוך בורות או תמימות. גם אצל השחורים לא נמצא גנום שונה מהותית, גם שם בדיקה קצרה, מגלה שמערכת שלמה מחנכת אותם, במודע או שלא, לכך שאין להם סיכוי, שאין להם עתיד ושהם לא רצויים בקרב כלל החברה.

לגבי האלימות המהותנית של הפלסטינאים, נראה שכדאי להזכיר כי בתחילתו של הכיבוש, אחרי 67, ישראלים רבים עשו קניות בשטחים ללא חשש והטרור היה מצומצם ובוצע באמת ע"י קומץ שפעל בעיקר בחו"ל. במילים אחרות: כשאתם שומעים על פיגוע תופת, אחד הגורמים שבאופן סמוי עזר להכין את הפצצה הוא הכיבוש ומפעל ההתנחלויות.

 

  1.10 אינתיפדת אל-אקצה מוכיחה סופית שהערבים לא רוצים ולא ירצו שלום

הדגש פה הוא על-וגם אף פעם לא ירצו שלום. מה שברור הוא שבנסיבות, בתנאים ובזמן ההוא הם לא רצו שלום (למרות שברק הציע להם "כמעט את הכל"-אחד מהשקרים הטראגיים שפיזר השמאל הקפיטליסטי המזוייף).

אבל הדבר החשוב יותר שמתגלם פה הוא שוב היעדרה של פרספקטיבה היסטורית גלובלית. כמעט כל תהליכי השלום בעולם נכשלו לפחות מספר פעמים לפני שהתייצבו. ועד לאותו רגע מיוחל זה לא היה נדיר שהצדדים חזרו להילחם ביוזמת גורמים ריאקציונרים של צד זה או אחר. תמיד היה הדבר כרוך באובדן אמון לשנים ובקביעה שעם אוייב זה לא ייתכן שלום. כשאין לך פרספקטיבה היסטורית, אז קריסה של תהליך שלום נתפסת כמו שלג באוגוסט.

 

1.11 "אדם תוקפני, אסור לשתוק לו", או "השמאל הוא כמו אישה מוכה, חוטף בראש ושותק".

כל מיני טיעונים ברוח הזאת, מדגימים היטב את הבעייתיות שבאנלוגיות ההולכות מן הפרט אל הכלל. ההשוואה הזאת בין אדם תוקפן לפלסטינאים מסתירה בתוכה מידע שלא שמים אליו לב-המידע המובלע הוא הקביעה שהפלסטינאים הם גוש אחד ואחיד של תוקפנים בעלי תפיסת עולם זהה (ברור מאליו שאש"ף שתומך בלאומיות פלסטינאית נבדלת והחמאס שתומך בזהות כלל איסלמית הם על מסלול התנגשות עתידי ועכשווי). הפלסטינאים הם כמובן לא אדם אחד. ברור מאליו שמול אדם תוקפן אין להתקפל-או בהשאלה, מול החמאס.

אבל המשפט הזה מכיל עוד מידע סמוי, הוא מייחס לאלימות של הפלסטינאים, באופן גורף וכולל, מאפיינים פליליים. בראש נוצרת המשוואה-פלסטינאי=פשע. והקביעה הזאת יכולה להתבצע רק עם לא רואים בכיבוש שום דבר בעייתי.

 

1.12 שמאלנים הם בסופו של דבר חבורה של פחדנים ורכיכות.

למעשה, אפילו במאצ'ואיזם פשטני וילדותי הימין נכשל. כשאתה רוצה לצאת "גבר", אתה מתמודד עם מישהו בתנאים שלך. אם לך יש מקל ולו אין, אתה זורק לו מקל ואז הולך אתו מכות (הקוד האתי של סרטי הפעולה). אם אין לו צבא ומדינה, אתה נותן לו ואז מתמודד אתו.

עצוב שצריכים את הטיעונים הללו, אבל זה מפתיע לגלות שסוג המאבק שהימין מציע לנו הוא אפילו לא מאבק הירואי, אלא מאבק של פחדנים הנלחמים באוייב מוחלש, בעם שידיו קשורות מאחור. ואחרי כל זה הם עוד מתהדרים בנוצות של גבורה?

בדרך כלל בשלב הזה טוענים ימניים ביטחוניים שהם מעדיפים ביטחון על גבורה וכבוד למרות שרגע לפני הם מסוגלים לפסול טיעונים פרגמטיים של השמאל בגלל שאלה מעדיפים ביטחון על גבורה וכבוד. כבוד, אם כך, הם לא יקבלו. ביטחון בוודאי שלא.

וזה בלי בכלל להזכיר את מספר אנשי השמאל בכל היחידות הלוחמות בצה"ל.

 

1.13 השמאל עיוור רגשית לפיגועים

איש לא עשה סקר בנושא ומעבר לכך זאת צביעות . הימין האידיאולוגי איננו יכול להתקיים ללא טרור ופיגועים. למה? מסיבה פשוטה, ללא טרור תאבד ישראל את טיפת הלגיטימציה הבינ"ל להמשך האחזקה בשטחים. ללא טרור הציבור בישראל, המוכה בפחד (מוצדק כשלעצמו) עשוי לראות דברים אחרת, ללא טרור אפילו ארה"ב לא תחשוב שיש הסברים משכנעים למריחת הזמן מבית מדרשו של הליכוד. אם יצליח הימין בפנטזיית חיסול הטרור שלו ובאמת יהייה פה שקט, מהר מאוד יאבד הימין גם כל יכולת להחזיק באג'נדה הפוליטית המשותקת שלו. מי, אם כך, מנסה לטרפד-בדרכים מודעות ושאינן מודעות-את תהליך השלום...?

למעשה הימין האידיאולוגי הוא תנועה פוליטית של הפסד בכל מקרה: אם יצליח למגר את הטרור ייאבד את הצידוק הבינ"ל הקלוש להחזקת השטחים ואם לא יצליח למגר את הטרור הרי שימיט סבל אין סופי על ישראל ואם יצליח להביא את הטרור לרמה נמוכה הרי שיגרום לנו לשלם סכומי ביטחון אדירים כדי להיות מדינת אפרטהייד עם יחסים בינ"ל קלושים.

הבעיה החמורה היא העובדה שעם הימין האידיאולוגי נמנים כנראה כחצי מחברי מפלגת השילטון-הליכוד.

 עוד טיעונים סמויים...

 

 

משפחת טיעוני ההפחדה

כפי שיתברר מהר מאוד, הפארוניה הלאומית (החצי מוצדקת) היא הדלק העיקרי של הימין.  

2.1 "אם ניתן להם את השטחים הם לא יסתפקו בזה וירצו עוד"

טיעון שנשמע טוב, למעשה מגוחך לחלוטין. הטיעון מנסה להשכיח שיש שני צדדים למשוואה אנחנו והם, הם אולי ירצו עוד, אבל לא יהייה להם כוח להשיג את מה שהם רוצים. בתור מדינה עם צבא סדיר הפלסטינאים לא יהיו יותר חזקים, אלא להיפך-חלשים יותר. כוחם נובע מלוחמת גרילה של אנשים שאין להם מה להפסיד ושלפחות על ידי רוב העולם נתפסת בד"כ כצודקת או לפחות מובנית.

אבל הדבר המגוחך ביותר בטיעון הזה, היא העובדה שהוא עוקף את הבעיה. הרי טיעון זה יכול להתפרש כמרמז על כך שמסירת השטחים היא זאת שתגרום לפלסטינאים לרצות עוד (את כל הארץ) ושכרגע הם לא רוצים או לא חושבים על כך. מילא שזה עומד בסתירה לטענות אחרות של הימין (הימין איננו מיקשה אחת), אלא שהטיעון הזה מגלה בורות גדולה בכל מה שקשור לתהליכים ארוכי טווח. כשהפלסטינאים יאבדו את הלגיטימציה הבינ"ל למאבק שלהם (לאחר מסירת השטחים לידיהם) הממשלה שלהם עם הצבא החדש והכלכלה הדחוקה, לא יחלמו על שאיפות התרחבות טריטוריאליות. תיקון, הם אולי יחלמו על שאיפות טריטוריאליות, אך אם ינסו לממש את החלום הם יעשו טעות והם יודעים זאת. במלחמה הזאת לנו יהיו אבדות ספורות ולהם אלפים. ע"פ כל מאזן כוחות הגיוני (בהנחה שרק נהדוף אותם ולא ננסה לכבוש שוב את השטחים). 

ראו הרחבות והערות [1]

ראו גם מה עלול לקרות אם נישאר בשטחים  הערה [3]

 

 

2.2 "הפלסטינאים לא רוצים שלום, הם עם צמא דם" (ראו גם את סעיף הסיבה והמסובב למעלה).

לצורך הטיעון נזרום עם ההכללה הגסה ונקבל אותה כנכונה (כמובן לגבי רוב הפלסטינאים). ואז נשאלת השאלה הפשוטה-מה גורם לאנשים להיות צמאי דם?

מחקרים לא הראו עד היום שום הבדל גנטי משמעותי בין הגזעים השונים של בני האדם וגם לא של הגזע הערבי (שיהודים רבים, ואני בתוכם, כלולים בו מבחינה גנטית, גם אם לא לגמרי מבחינה תרבותית). אז אנחנו יכולים לזנוח את העניין הגנטי.

עניין תרבותי. אין ספק שיש כמה רעות חולות בחברה הערבית-מוסלמית (וגם לחברה הישראלית לא חסרות כמה), אבל זה רק חלק מאוד מסויים מהעניין. איך ניתן להוכיח זאת? פשוט מאוד, תסתכלו על ערב הסעודית-בניגוד לטיעון נפוץ אחר של הימין ("תראו, בסעודיה אין עוני ובכל זאת יצאו משם טרוריסטים") כמעט ולא יצאו שהידים מסעודיה ביחס לגודל הכללי של האוכלוסיה. חוץ מזה שבסעודיה יש עוני לצד העושר הגדול.

אין ספק שתרבות היא גורם מכריע, עוני ומצוקה (כמו בהודו למשל) הם לא גורמים שמבטיחים חברה אלימה או טרוריסטית, אך ברור שהם קרקע פורייה לתופעות אלו ושהם מעלים את הפופולאריות של הטרור. למעשה בשטחים לא מדובר רק על מצוקה כלכלית, אלא גם על אנשים שחיים ללא זכויות אדם במדינה דמוקרטית לכאורה. אנשים שסובלים מדיכוי ולא פעם מהתעללות של ממש. כל אלה עוברים הצדקות שונות ועל כך בהמשך. כמובן שהדברים האלה מתמרצים את מעגל האלימות.

אבל מעבר לכל אלה, מסירת השטחים לפלסטינאים היא בראש ובראשונה כדי ליצור הפרדה ולא כדי ליצור שלום במובן הרחב של המילה ולאנשים יש קיבעון מחשבתי רציני בעניין הזה. הפרדה במילא תביא לירידה חדה ביכולת לייצר טרור-כפי שמוכיחה דוגמת לבנון, ראו סעיף מטה.

ראו גם הרחבות והערות [1]

 

 

  2.3 "גדר הפרדה לא תעזור, כל גדר ניתן לפרוץ"

טיעון עלוב במיוחד. ברור לכל שיש פה צביעות משמאל ומימין. הרי הגדר תהייה בסופו של דבר גבול (ותעבור בתוואי הרבה יותר שפוי מהתכנון המפותל הנוכחי). ואם מדובר על גבול הרי שכל הצבא שמרוכז סביב עשרות התנחלויות קטנות עם שטח פנים אדיר בהרבה (מי שמכיר קצת את האנטומיה של הריאות והנאדיות לא יתקשה להבין למה) יתרכז כעת לאורך הגדר. במצב כזה האפשרות לחצות את הגדר תהייה עדיין קיימת, אבל קלושה.

  מספיק לראות את דוגמת לבנון, כדי להוכיח זאת. אכלוסיה ששונאת אותנו עד השמיים. מדינה עם שילטון ריכוזי חלש שנכנע לכל מיני אירגונים. דמיון מובהק לפלסטין המתגבשת. ובכל זאת אחרי הנסיגה מלבנון מספר ההרוגים בגיזרת הצפון ירד פלאים. ורק אלוהים יודע למה חיל האוויר טס מעל לשטח לבנון ומעודד פגזי נ"מ.

אבל השטות הגדולה ביותר נוגעת להערכות על אורכה האדיר והבלתי אפשרי של הגדר. סה"כ אורך הגדרות של כל ההתנחלויות (שחלקן בגדר קו מתאר של תחום ההתנחלות ולא גדר של ממש), גדול בהרבה מאורך גדר ההפרדה. במיוחד נכון הדבר אם בשטח הישראלי יכללו רק קומץ התנחלויות גדולות ולא מספר רב של התנחלויות הבל.

ראו גם הרחבות והערות [1] 

 

2.4 "המתנחלים חוסמים את הפלסטינאים בעומק השטח ומונעים מהם להגיע אלינו"

בעוד מספר שנים יהייה מדובר בבדיחה שחורה. גדר ההפרדה לא תעצור, אבל התנחלות כן. לא משנה כלל שהעובדות מדברות על ההפך הגמור.

 

2.5 "עם עראפת אף פעם לא יהיה שלום"

טיעון נכון, אך לא רלוונטי. למרות מה שנדמה לנו, עראפת לא יחייה לנצח, כך שאפשר לוותר על ה"אף פעם" הפאטליסטי באמצע הטיעון. גם לניסוח של טיעון יש חשיבות.

והנה כאן אנחנו שוב חוזרים לאותו קיבעון מחשבתי (המשותף לאנשי ימין ושמאל)-זה לא הגיוני בכלל לשאוף לשלום אמיתי בנסיבות הללו, אלא להפרדה שתניב יכולת ביטחונית, חוזק מוסרי, תמיכה בינ"ל וכלכלה אפשרית אם לא פורחת ממש. אם הגבול עם פלסטין ייראה כמו הגבול עם סוריה, או אפילו כמו הגבול עם לבנון, הרווחנו בגדול. ואולי עוד עשרות שנים נוכל להתקדם לשלום של ממש.

 

2.6 "אם ניסוג מהשטחים נקבל קטיושות על אשקלון ועל פתח תקווה"

נשמע טיעון משכנע, למעשה מדובר בקישקוש. לראייה, ניתן לספור את מספר הקטיושות שנחתו על קריית שמונה אחריי הנסיגה מלבנון ואת כמות ההרוגים שהסבו. לאנשים לא ברור שמדינה ריבונית, גם אם היא דיקטטורה, מנהלת את שיקולי הנזק\תועלת שלה בצורה הרבה יותר מחושבת מאירגון טרור או מאספסוף. על קטיושה בפתח תקווה או אשקלון אחריי הנסיגה, ישלמו הפלסטינאים בתחנת חשמל הרוסה או אפילו בקריית ממשלה מרוסקת. לא נראה שהם יוכלו לשלם את המחיר הזה. וגם, למרות הפראנויות שלנו, רוב העולם לא יוכל ולא ירצה להצדיק אותם במקרה כזה.

ראו גם הרחבות והערות [1]

ראו גם מה עלול לקרות אם נישאר בשטחים  הערה [3]

 

2.7 "המותניים הצרות באזור נתניה בין החוף לקו הירוק לא מאפשרות קיום ביטחוני למדינה"

ובכן פה מדובר בטיעון צודק דווקא. מדובר בבעיה קשה בהחלט, אבל לא בלתי פתירה. אפשר להרחיב את אותה רצועה של "מותניים צרות" תמורת מתן שטח חלופי באזור הנגב וכו'... ניתן ליצור רצועה מפורזת נוספת שתרחיק עוד יותר צבא פלסטינאי עתידי מהאזור הרגיש. הדבר מצריך סיפוח של כמה ערים בינוניות או הוצאתן של ערים (כמו קלקיליה) מהשטח הישראלי ע"י הפיכתן למובלעות עם דרכי גישה בפיקוח בינ"ל. הכל בעייתי אבל אפשרי. אם כי האיזור הנ"ל הרבה יותר בעייתי מאיזור מזרח י"ם.

 

2.8 "האלימות של הפלסטינאים לא קשורה לכיבוש, עובדה שהטרור התחיל הרבה לפני 67 ואפילו לפני 48"

במסגרת הטיעונים הסמויים יש את התשובה הברורה יותר כלפי הטיעון הזה. הרעיון הוא שהאשמה הזאת (גם אם היא נכונה) לא יכולה להיות עדות על אופייה של ההתקממות הנוכחית. עם יכול להתקומם התקוממות לא מוצדקת ואחרי זמן מה להתקוממם באופן מוצדק.

אבל עד כמה זה היה לא הגיוני שהפלסטינאים יתקוממו? בתחילת עד אמצע המאה ה-20 היה עדיין הקולוניאליזם על כנו. רוב עמי ערב היו תחת כיבוש אירופאי אכזרי כזה או אחר. הגירה המונית של אירופאים (ממוצא יהודי) המצהירים על כוונתם לכונן פה מדינה יהודית-מערבית (אלטונויילנד), היא בוודאי איום משמעותי וברור על התושבים המקומיים. זה נכון שתמיד היה מיעוט יהודי בארץ, אך היה זה מיעוט קטן שמרוכז בשתי ערים וגם המנטליות של אותם יהודים הייתה שונה לחלוטין מהמנטליות של אותם אירופאים יהודים הזרים לאיזור.

 

2.9 "בגלל אוסלו התחילו כל פיגועי ההתאבדות", או "לפני אוסלו בחיים לא היה לנו כזה טרור."

בכל בית משפט טיעונים אלו היו מקוטלגים כטיעונים נסיבתיים. כלומר-זה נכון אולי שאחריי אוסלו באו פיגועי התאבדות, אבל זאת עדיין לא הוכחה שבגלל אוסלו באו פיגועי התאבדות.

צריך לחשוב על זה לרגע בהיגיון: הימין טוען (ולגבי החמאס בצדק) שהם לא צריכים תירוצים לטרור, אלא שהפיגועים הם אסטרטגיה ארוכת שנים של החמאס שאיננה תלוייה בנסיבות ותיפסק רק אם נחסל את החמאס, או נעזוב את ישראל כולה. אם לוקחים את זה בחשבון, זה נשמע תמוהה מאוד שאותם אנשי ימין מזהירים אותנו כי וויתורים יעודדו את הטרור (ראו הערה מס' 4). ותמוהה עוד יותר ההנחה שאותו אירגון פיתח שיטת לחימה של מחבלים מתאבדים ולא היה משתמש בה אלא אם יתחיל תהליך שלום. הרי ברור שהחמאס ניסה לעשות ועשה פיגועים עוד לפני אוסלו וברור שהוא ניסה להשתכלל. העובדה שהוא מצא דרך נוראית להשתכלל-באמצעות מחבלים מתאבדים-, קשורה כנראה לקפיצה באידיאולוגיה המבצעית שלו (כנראה בשל גל פונדמנטליזם איזורי) ולא להסכם זה או אחר. לכל היותר היה אוסלו תירוץ טוב בשביל החמאס, אילולא אוסלו היה מוצא החמאס תירוץ אחר. וגם אם מניחים שהשב"כ היה יושב טוב יותר על הראש של החמאס אילולא אוסלו, עדיין זה סביר להניח שכמה מעבדות נפץ לא היו נתפסות-למען האמת היו מעבדות נפץ גם בתקופת האינתיפדה הראשונה רק בצורה של "חפצים חשודים".

למעשה הטיעון הזה מגוחך ממש כמו הטיעון שאינתיפדת אל-אקצה התחילה רק בגלל הביקור של שרון בהר הבית.  

וגם

הסכמי אוסלו והאוטובוסים המתפוצצים

    יש הטוענים שבעקבות הסכמי אוסלו הגיעו אלינו האוטובוסים המתפוצצים.  להלן העובדות; מיום שנחתם הסכם אוסלו ב – 13.9.93 ועד הטבח שביצע ברוך גולדשטיין, ב – 25.2.94,  בתקופה של כמעט חצי שנה, נהרגו 22 ישראלים מהם 10 בתוך הקו הירוק. כתוצאה מכך שלא היה אף פיגוע המוני בתקופה זו, טענה ח"כ לימור לבנת שערפאת דוחה בכוונה את הפיגועים עד לאחר הבחירות כדי לעזור למפלגת העבודה. ב – 25.2.94 ירה ברוך גולדשטיין בעשרות מתפללים במערת המכפלה. כתוצאה מכך נהרגו במערה 29 מתפללים. כשבועיים אחר כך,ב – 8.3.94 פורסמה ב"ידיעות אחרונות" הידיעה הבאה: "החמאס הפיץ אתמול כרוז מיוחד בשטחים, בו הוא מאיים לבצע חמש פעולות גדולות כנקמה על הטבח במערת המכפלה. הכרוז חתום על ידי חדר המבצעים של גדודי עז א-דין אל קאסם, הזרוע הצבאית של החמאס". יש לציין שיום הזיכרון לנפטר על פי דת האיסלם חל 40 יום מיום הפטירה. ואכן הפיגוע הראשון על ידי שהיד מתפוצץ  קרה בעפולה, ב – 6.4.94, בדיוק 40 יום לאחר הרצח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. כך כנראה הגיעה לארץ תופעת האוטובוסים המתפוצצים ולא (או לא רק) כתוצאה מהסכם אוסלו. ב – 7.4.94, יום לאחר פיגוע ההתאבדות הראשון בעפולה, פרסם טומי לפיד, שנטייתו הפוליטית ידועה, במאמר מערכת ב"מעריב" את הדברים הבאים:

"הפיגוע הרצחני בעפולה ירשם בראש ובראשונה כנקמה על הרצח בחברון. ההרוגים בעפולה הם קורבנותיו של ד"ר ברוך גולדשטיין, ממש כמו המוסלמים שהתפללו במערת המכפלה." עוד יש לציין שהפיגוע שבו נהרגו 25 ישראלים, בקו 18 בירושלים ב – 25.2.96  אירע בדיוק ביום השנה השני לרצח שביצע ברוך גולדשטיין. יש הטוענים שגולדשטיין ביצע את הרצח כתוצאה מכך שראה וטיפל בקורבנות הישראליים. אלמנתו דווקא סברה אחרת. ב 3.3.94 פורסם בידיעות אחרונות ראיון שערכה כתבת העיתון "Newsday" עם מרים, אלמנת ברוך גולדשטיין. בראיון היא אמרה בין היתר:

"ברוך לא פסיכופאט. הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא תכנן לעשות את

 זה כדי להפסיק את שיחות השלום. הוא עשה את זה למען העם בישראל."

לסיכום, רצח של 29 מתפללים במערת המכפלה היה מביא, קרוב לודאי, את האוטובוסים המתפוצצים ללב המדינה בכל עת ובראשות כל ממשלה. הרצח שביצע ברוך גולדשטיין והאוטובוסים המתפוצצים שהגיעו אחריו (בעקבותיו?) ערער את האמון בין שני הצדדים והיה המכה הקטלנית הראשונה שספג הסכם אוסלו.

מאת: אמנון הולצמן

  ,מעולם לא מילאה הדת תפקיד כה שלילי"  מאת דני רובינשטיין "הארץ"  4/11/02:

"יש אולי סמליות רבה בעובדה, שעימות הדמים הראשון באל-אקצה התרחש

דווקא  באוקטובר 1990, עם תחילתה של תקופה חדשה אחרי התמוטטות ברית המועצות

 והשבר הגדול של תנועות השמאל.18  מתפללים נהרגו אז באש שוטרים ישראלים.

 עימות הדמים הזה הוליד את תופעת הסכינאות - כמו שהטבח שעשה ברוך

גולדשטיין במערת המכפלה בפברואר 1994 הוליד את תופעת המתאבדים".

הקטעים הנ"ל באדיבותו של אמנון הולצמן

 

למען האמת גם הקביעה שלפני אוסלו לא היו פיגועי התאבדות איננה מדוייקת-
בפיגוע התאבדות שביצע ארגון הג'יהאד האיסלאמי ב-‏4 בנובמבר 1983 במפקדת צה''ל בצור נהרגו 60 אנשים (28 ישראלים ו-‏32 לבנונים). זהו כמובן אירגון פלסטיני.

לטעמי גם המקרה של קוזו אוקמוטו ועוד כמה מקרים דומים (הרבה לפני אוסלו) הם בגדר פיגועי התאבדות לא פחות ממקרי ירי דומים במהלך אינתיפדת אל אקצה. כמובן שאנשים אלו לא ציפו לצאת בחיים.

כשיטה מאסיבית התחילו פיגועי ההתאבדות לאחר רצח גולדשטיין

 

2.10 וויתורים יעודדו את הטרור

ראה הערך הקודם, המשפטים המסומנים בקו תחתון

ראו גם מה עלול לקרות אם נישאר בשטחים  הערה [3]

 

 

משפחת הטיעונים המוסריים

  טיעונים אלו נעים בין טיעונים תנ"כיים לטיעוני רדפו אותנו ועד לטיעוני "כוס אמק המוסר". כמובן שיש סתירה לפחות בין טיעוני ה"רדפו אותנו" לטיעונים שמבטלים את המוסר.

   

3.1 "מה ההבדל בין השטחים לשאר הארץ, זה הכל כיבוש?"

או בוואריציה של מורה מפגרת להיסטוריה-

3.7  "מה ההבדל בין הכיבוש של 67 לכיבוש של 48?"

  ובכן, כיבוש הוא כמובן לא רק עניין של שטח, אלא קודם כל של בני אדם. הפלסטינאים שחיים תחת ה"כיבוש" של 48 הם (לפחות על הנייר) אזרחים שווי זכויות שיכולים להיות חברי פרלמנט ואף שרים בממשלה. הפלסטינאים שחיים תחת הכיבוש של 67 חיים ללא זכויות אזרח וסובלים לא פעם מהתעללויות שאליהם אנו נאטמים בצורה מדהימה (במה שונה פלסטינאי שאומר כי הוא תומך בטרור כי כל הישראלים אותו הדבר, לישראלי שטוען כי צריך להעניש את כל הפלסטינאים כי כולם טרוריסטים?).

האקט של 48 אולי כלל בתוכו עוולות של הצד הישראלי, אלא שההמשך היה-על הנייר, לא ממש במציאות- המשך של תיקון העוול והשתת חברה צודקת. מתן אזרחות לתושבים הערבים ו"שיוויון זכויות". כמובן שאת הזכויות התיאורטיות הללו יש להפוך למעשיות.

לומר שגם שטח ישראל מ 48 הוא סוג של כיבוש, זה לומר שגם ארה"ב ואוסטרליה הן מדינות שישבות על שטח כבוש-מדינות כיבוש. זה אולי נכון ברמה היסטורית תיאורטית, אבל אין לזה נגיעה ממשית להומניזם מעשי ויום יומי. במדינות הללו, למרות היסטוריה אלימה, נוהגים כעת בתושבים המקוריים (ילידים בלשון האוריינטליזם) כבאזרחים שווים ואפילו מועדפים (שוב, לפחות על הנייר. מן הסתם יש כמה חריגות, במיוחד ביחס לאינדיאנים בארה"ב שאנחנו כה אוהבים).

ולאנשי החוקים והתקנות, ה"כיבוש" של 48 הוכר ע"י האו"ם כמדינת ישראל.

 

3.2 מה רע בלחסל מישהו שרוצה לחסל אותך?

האמת שאין שום דבר רע בזה. כל עוד מחסלים רק את אותו האדם. אלא שכמה דברים במדיניות החיסולים של ישראל מריחים מאוד מסריח:

1. צריכה תמיד להיות שאיפה להעמיד את אותו אדם מסוכן לדין, אם ניתן. לא ניראה שיש שאיפה כזאת בישראל-ויש לזה גם מינוס מודיעיני בנוסף לחוקי.

2. התזמון של החיסולים מעורר תהייה. הרבה פעמים חיסול מגיע בצמוד לפיגוע, או כשיש התקדמות כלשהי ביחסים עם הפלסטינאים. לא ניתן להוכיח זאת בצורה חותכת, אבל עולה החשד שלצה"ל יש מידע על אותם מבוקשים והוא מניח להם להסתובב חופשי עד לתזמון כלשהו. אם כך באמת הדבר, לא רק שצה"ל-בדרג הגבוה- מסכן את אזרחי ישראל, אלא שהוא גם משתמש בחיסולים ככלי לנקמה והכשלת התהליך המדיני יותר מכלי של הגנה עצמית. וכשאני אומר צה"ל בהקשר הזה אני מתכוון לדרגים בכירים שמזמן הפכו לחלק מהמערכת הפוליטית (גם לשמאל בתקופת אוסלו יש חלק בהסתאבות הזאת).

3. ה"תקלות", הבלתי נמנעות, של הרג אזרחים צריכות להימדד לא רק בסולם של חייל שלנו לעומת אזרח שלהם. את הסיבה ראו בסעיף הבא.

 

3.8  עדיף שייהרגו להם כמה אנשים ושלא ייהרג חייל שלנו

הטיעון הזה הוא אולי נכון, אך לא קשור במאה אחוז למציאות בשטחים. המשוואה הזאת כוללת בתוכה גם והרבה כסף. המשוואה הנוספת היא כמה כסף מוכנה ישראל להשקיע בפיתוח, רכישה וייצור של אמצעים מתוחכמים אשר צפויים להפחית משמעותית את מותם של אזרחים פלסטינאים מבלי לסכן את חיי חיילינו. האמצעים הללו הם רבים ומגוונים, חלקם לא שונים בהרבה מהרובוט עם המצלמה שמשמש את המשטרה בניטרול חפצים חשודים, רק צריך לפתח את המנגנון המדהים שמאפשר לו לעלות במדרגות. 

 

  • 3.9 האם פינוי של מתנחלים איננו טרנספר או לפחות אקט לא מוסרי?

פינוי של מתנחלים מבתיהם הוא בהחלט אקט לא מוסרי, בעיקר בגלל ילדיהם שכבר נולדו במקום, נקשרו אליו ולא מכירים אופצייה אחרת. כלומר הם לא בחרו להתיישב על אדמות לא שלהם או בין אנשים פחותי זכויות להם, אלא נולדו לתוך המצב הזה כעובדה מוגמרת.

אבל, במציאות רוב הבחירות המוסריות שלנו (והקשות והמורכבות שבהן) אינן בין המוסרי ללא מוסרי, אלא בין הלא מוסרי לעוד יותר לא מוסרי. בהנחה שלא ניתן לקיים יישוב יהודי במדינה פלסטינאית (לפחות בשנותיה הראשונות), הבחירה היא בין פינויים לאי-הקמת מדינה פלסטינאית בשטחים. מסיבות שהבאתי בסעיפים אחרים, אי הקמה של מדינה פלסטינאית, פירושו מדינה דו-לאומית בפועל עם שיכבה גדולה של נתינים פחותי זכויות ועם גרילה וטרור בלתי פוסקים, מרובי קורבנות, נגדינו.

אבל בוא נבחן רגע את השוני המהותי בין טרנספר לפלסטינאים לבין פינוי התנחלויות: 1. ההבדל הברור ביותר הוא שבפינוי התנחלויות המתנחלים עוברים לשטח אחר בתוך מדינתם ותחת ריבונות זהה לזאת שהייתה להם בעת שהותם בשטחים-ריבונות ישראלית. הפלסטינאים אמורים לעבור לריבונות ירדנית-אשמית ולעוד כמה ארצות ערביות (לא פלסטינאיות) שיחסם העויין לעם הפלסטינאי ידוע לכל 2. המתנחלים, כשיפונו, יפונו מתוקף בחירה דמוקרטית של בני עמם. הפלסטינאים יפונו מבחירה דמוקרטית (אם נתייחס כרגע לעקרון רצון הרוב במנותק מעקרונות דמוקרטיים אחרים) של העם הישראלי העוין אותם באופן כללי. 3. המתנחלים צפויים להתקבל בארצם בברכה תוך כדי שימור זכויותיהם האזרחיות ותוך כדי פיצויים כספיים נדיבים (אני משער ומקווה). הפלסטינאים צפויים, כפי שכבר הוכח, לההיפך הגמור. 4. בתהליך ארוך יש סבירות או לפחות סיכוי שהשלום ישתפר בינינו לבין המדינה הפלסטינאית ואז יוכל מי שיירצה לחזור ולהתיישב באזורים אותם נטש או לפחות לבקר שם. אחרי טרנספר אינני רואה מצב מקביל עם הפלסטינאים. 5. רוב ההתנחלויות בנות פחות מעשרים שנה. מצב זה הוא עדיין לא מצב בוא אנשים מתגוררים שנים על גבי שנים בבתיהם-רבים מאוד מהפלסטינאים בשטחים. 6. ההתנחלויות הוקמו בניגוד לחוק הבינ"ל, הכפרים הפלסטינאים לא. 7. המתנחלים בחרו מראש להתגורר בשטח שיש "סכנה" כי יעבור למדינה או ריבונות אחרת. רבים מהם מציינים את סיבת התיישבותם בשטחים גם כדי למנוע ממדינת ישראל להחזיר את אותם שטחים. מהבחינה הזאת התיישבותם היא פוליטית וסוג של הימור פוליטי-מדיני. הפלסטינאים רובם מתגוררים מראש באזורים אלו או שברחו לשם בעקבות מלחמת השחרור שלנו, לפני שצפו את כיבושי 67 באופק-כזכור ירדן האשמית היא זאת שתקפה אותנו ראשונה באותה מלחמה (וגם זה לא לגמרי מדוייק) והפלסטינאים שילמו את המחיר.

 

3.10 תחת הריבונות הירדנית ובארצות הערביות השונות חיים הפלסטיאנים בתנאים גרועים בהרבה מבישראל.

למען האמת לא ברור כל כך מה המסקנה המעשית שאמורה להיגזר מהנתון הזה. אבל מבלי להיכנס לרגע  לנכונות העובדתית (האמפירית) שלו, כדאי בכל זאת לבדוק את תוקפו המוסרי.

ניתן לטעון –והיו שטענו- כי יהודים ממוצא מזרחי סביר שישוכנו בהמוניהם במעברות ובשכונות מצוקה, מכיוון שרובם היו רגילים לחיים קשים יותר בארצות מוצאם. נאמר שהנתונים הללו מדוייקים, האם הקביעה המוסרית מוצדקת? טענה דומה שמעתי מפי מליני שכר מנוולים הנותנים באיחור שכר שערורייתי לפועלים זרים בטענה כי הם רגילים לתרבות תשלומים גרועה בהרבה בארצות מוצאם. אני מניח שהדוגמאות הללו יבססו אצל רוב האנשים את הרעיון כי מדינה שופטת את הקריטריונים שלה על פי התרבות שלה עצמה ואולי גם על פי תרבותן של מדינות אליהן היא רוצה להידמות בנושאים מסויימים ולא על פי מדינות שלצורת השלטון שלהם היא בזה (אני מקווה).

כדאי בכל זאת לזכור שרוב הפלסטינאים בארצות ערב, גם הפליטים, הם-פחות או יותר-שווי זכויות במדינותיהם. וזאת מהסיבה הפשוטה שלרוב האזרחים כמעט ואין זכויות בכל מקרה וכך יוצא שישנו שוויון אומלל כזה.

 

3.3 "העולם במילא תמיד נגדינו"

למעשה ישראל הייתה מאוד פופולארית בעולם ובאירופה בפרט בתקופה שאחריי הקמתה ועשרות מתנדבות בלונדיניות בקיבוצים הן רק קצה הקרחון של התמיכה לה זכינו. כך גם בתקופה הקצרה של אחרי אוסלו.

 

  3.4 "למה בצד הפלסטינאי אין לוחמי שלום"

הטוענים זאת הם אותם אנשים שלא ממש מדברים עם ערבים. ברור שיש יותר תומכי שלום ואנשי שמאל, במובן המלא של המילה, בישראל. יש לכך הרבה סיבות: 1. הדיקטטור ערפאת מענה לוחמי שלום ולוחמים למען דמוקרטיזציה. 2. תאמינו או לא, הפלסטינאים סובלים מאיתנו הרבה יותר מאשר אנחנו סובלים מהם וזה לא ממש מעודד תמיכה בשלום. 3. העיתונות בשטחים חופשית וביקורתית הרבה פחות אפילו מזו הישראלית. 4. גל פונדמנטליזם שוטף את העולם המוסלמי ומוצא כר נוח במיוחד במתחם המצוקה והדיכוי בשטחים.  5. רעיון השלום המודרני והשמאל האוניברסליסטי נובעים באופן כללי מהמודרניזם, זרם מחשבה פילוסופי-תרבותי שהתפתח בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה-20 באירופה (על בסיסן של זרמים פילוסופים רבים אחרים)-ומאירופה באו לפחות מחצית מיושבי ארצנו. כל התהליכים הללו לא ממש הגיעו ולא נטמעו בתרבות הערבית שהייתה חשדנית כלפי כל מה שמגיע מהתוקפן האירופי הקולניאליסטי של תחילת המאה ה-20 (להמחשה, עד היום יש שינאה עזה לצרפת בכל איזור המגרב ובאלג'יריה במיוחד).

 

3.5 "בגללכם השמאלנים יש לנו עשרות הרוגים"

כמובן שהאמת היא שההרוגים הרבים והחפים מפשע נובעים מהרבה סיבות: הפונדמנטליזם האיסלמי (אין לומר האיסלם הפונדמנטליסטי בגלל הקדימות השגויה של המילה איסלם) בראשם.  הכיבוש, שכמו כל כיבוש גורר באופן טבעי אלימות ועוד אלימות, בא מייד לאחר מכן ואז ישנם גם כמה טעויות בניהול המו"מ עם הפלסטינאים ומסירת יותר מדיי נשק מוקדם מדיי ומבלי, במקביל, לנטרל גורמי חיכוך כמו ההתנחלויות.

אבל הדבר החשוב ביותר הוא ש-בתוך שבועות אנחנו יכולים להפסיק כמעט לחלוטין את הטרור הזה ולחסוך חיי אדם רבים ולהקל במצוקה כלכלית על רבים. כל מה שעלינו לעשות הוא להכיל את נוסחת לבנון על השטחים ואז נתווכח אולי על המקבילה הפלסטינאית ל"חוות שבעה".

ראה גם: "בגלל אוסלו התחילו כל פיגועי ההתאבדות", למעלה  

 

3.6 "למה נתתם להם רובים?"

וואריציה של הסעיף הקודם. ראו את סקירתו המעניינת של אמנון הולצמן 

אגדת הרובים

הסיסמא "הם נתנו להם רובים" וכתוצאה מכך הרובים הורגים אותנו  היא שקרית, דמגוגית וצבועה.

שקרית משום שישראל לא נתנה אף רובה לפלסטינים. בידי מכתב שקיבלתי משלמה דרור, דובר משרד הבטחון, מה 6.5.01, המדבר בעד עצמו:

"בהמשך לפנייתך שבנדון, להלן תגובת משרד הבטחון. אבקשך לפרסמה במלואה וכלשונה. ישראל לא נתנה נשק לפלסתינים. ע"פ הסכם הביניים הותר לרשות הפלסתינית להביא מספר כלי נשק קלים לשימוש המשטרה הפלסתינית. נקבע בהסכם הביניים דרכי המעבר והאזורים בהם רשאים שוטרי הרשות הפלסתינית לשאת כלי נשק.

כל כלי נשק שנכנס לרשות עובר בדיקה ואישור של מערכת הבטחון הישראלית. ממליץ לבדוק מה שנחתם בהסכם הביניים.     בברכה שלמה דרור דובר משרד הבטחון."

 בנוסף לכך נוקבים אנשי ימין במספרים דמיוניים בהתייחסם לרובים. רוב אנשי הימין נוקבים במספרים שבין 40,000 80,000 רובים.

1.      ע"פ הסכם אוסלו ניתנה לרשות הפלסטינית האפשרות (בנספח 1, סעיף 4: "המשטרה הפלסטינית" סעיף משנה 5: "כלי נשק") להחזיק  7000 נק"ל ו – 20 מכונות ירייה ברצועת עזה ו – 4000 רובים, 4000 אקדחים ו – 120 מכונות ירייה בגדה המערבית. 

. Arms, Ammunition and Equipment.5

a. In the West Bank and the Gaza Strip, uniformed policemen may carry arms, and plainclothes policemen on duty who hold specialarms accreditation may carry personal light arms concealed in their clothing, in accordance  with this Agreement

b. In the West Bank, the Palestinian Police will possess the following :arms and equipment

;up to 4,000 rifles (1)

;up to 4,000 pistols (2)

up to 120 machine guns of 0.3" or 0.5" caliber; and  (3)

up to 15 light, unarmed riot vehicles of a type to be agreed on  (4) .between the two sides in the JSC

c. In the Gaza Strip, the Palestinian Police will possess the following :arms and equipment

;7,000 light personal weapons (1)

(2) up to 120 machine guns of 0.3” or 0.5” caliber; and

up to 45 wheeled armored vehicles of a type to be agreed on between  (3) the two sides, and of which 22 will be deployed in protecting Council installations. The use of wheeled armored vehicles in the Security Perimeter, on the Lateral Roads and on their adjacent sides, or in the vicinity of the Settlements shall be approved through the relevant DCO. Movement of such vehicles along the central North-South road (Road No. 4) in the Gaza Strip may take place only after providing notification to .the relevant DCO

d. The number of arms or items of equipment specified in subparagraphs  .b. and c. above may be increased subject to the agreement of both sides

e. The Palestinian Police will maintain an updated register of all weapons .held by its personnel

 

על פי סעיפים אלה בהסכם אוסלו, כמות הרובים המקסימלית שהפלסטינים יכולים להחזיק היא רק 11,000 רובים. מספרם הכולל של כל כלי הנשק המותרים הנו 15,140.

רוב הקורבנות מאז שאריק שרון נעשה ר"מ לא היו בכלל מרובים. אני מניח שמאחר ורוב הרובים החוקיים הם בידי המשטרה הפלסטינית רוב הקורבנות מירי רובים לא היה מרובים אלה.

יש לציין שלפני מספר חודשים נעצר חבר מרכז ליכוד בחשד שמכר עשרות רובים לפלסטינים.

הרוצח ז'אן אלבז שפרץ למחסן הנשק של קבוץ מנרה גנב עשרות רובים ומכרם לפלסטינים היה בעברו חבר ליכוד.

נעצרו מתנחלים מאדורה ותלם שנחשדים במכירת תחמושת ואולי גם נשק לפלסטינאים

 

הסיסמא הנה דמגוגית משום:

2.      ב"הארץ" מה – 17.7.01 ובעיתון המתנחלים "נקודה" מיולי 2001, אומר אלוף פיקוד המרכז יצחק איתן: "במשך השנים – עוד לפני שנחתם הסכם אוסלו – צברו הפלסטינים כמויות עצומות של נשק ותחמושת, כמויות שמאפשרות להם עתה לבצע פיגועים, כמעט ללא שימוש בנשק שנמסר להם על ידי ישראל."

3.      באמצע ינואר  2002 אמר תא"ל ישראל זיו, מפקד אוגדת עזה שמרבית האמל"ח מוברח במנהרות ממצרים לעזה.

 

הסיסמא צבועה משום שלמעשה מי שהתחייב שלפלסטינים יהיו רובים היה מנחם בגין.

4.     בהסכם קמפ דייויד שעליו חתם בגין כתוב (בסעיף א' סעיף משנה 1ד'): "כדי             לשמור על בטחון הפנים תוקם משטרה פלסטינית חזקה".

5.     הצביעות מתבטאת גם בכך שאין שום ביקורת כלפי ממשלות נתניהו ושרון שאפשרו לפלסטינים להמשיך ולהחזיק ברובים.

 

 

 

"טיעוני מדיה ושיקוף האמת"

  הימין ייטען שהתיקשורת שמאלנית, למרות שניתוח קצר ייראה כי התיקשורת הישראלית עומדת פסע מלהיות דובר צה"ל. מדובר בגוף שבכל משפט שלו מובלעים טונות של אידיאולוגיה ומסרים. מה שנכון הוא שהתיקשורת כן תומכת ב"שמאל" הקפיטליסטי מבית מדרשם של שינוי ומפלגת העבודה שפעם הייתה מפלגה של פועלים, אבל אף אחד לא זוכר מתי. מדובר כמובן במרכז ביטחוניסטי ולא בשמאל. מדובר גם בביטחוניזם חלוד וחסר מעוף, שלא רק שאינו רואה דבר מעבר לביטחון, גם בביטחון יש לו כמה רעיונות תמוהים. אלו האנשים שהפשטנון-"מי הזיז את הגבינה שלי" עשוי לחולל אצלם מהפיכה קופרניקאית, אם האינטלקט שלהם יוכל לו. אלה גם האנשים שהחריבו את תהליך השלום, האשמים העיקריים לצד עראפת ומישטרו הכוחני.

 

4.1 אסטרטגיה של הצדקות נקודתיות

למעשה רוב הפעולות של צה"ל בשטחים ניתנות להצדקה מוסרית או לתירוץ זה או אחר. לדוגמא הפרשן אומר: "אין ברירה אלא 'לחשף' אזורים נרחבים בצדי הכבישים מעצים, בגלל שהפלסטינאים יורים משם על המתנחלים והצבא. החישוף, אחריי הכל, מציל חיים". אבל צידוקים כאלה ממסגרים את הכיבוש כעובדה נתונה משמיים שאין צורך לשפוט אותה מוסרית, בניגוד למשל לירי הפלסטינאי.

 זה ברור וטבעי שעם כבוש, כל עם כבוש (גם אנחנו היינו כאלה) ייתנגד לכיבוש בדרכים עולות ומסלימות. וזה טבעי והגיוני שעם זה יפעל נגד הצבא הכובש ונגד אזרחים כובשים בפועל (אבל לא נגד כלל האוכלוסיה). כל עם היה עושה זאת (ההסתייגות היחידה היא, שבאמצע תהליך שלום, פעולות כאלו הן כבר הרבה פחות לגיטימיות). 

אם כך, הירי הפלסטינאי הזה הוא תגובה טבעית לאקט של כיבוש (במילה "טבעית", בהקשר הזה, אין משום שיפוט מוסרי, אלא ציון עובדה מהניסיון ההיסטורי).

ואם ברור שתהייה התנגדות, אזי ברור שיהייה דיכוי. אבל להאשים את הפלסטינאים באקט הדיכוי שמופעל כלפיהם (ב"חישוף" במקרה זה), משמעו לעצור ולדבוק בסיבה מוגדרת לחישוף (או לכל דיכוי אחר) בתוך שרשרת ארוכה  של דברים שגרמו לדברים אחרים. וזאת בניגוד לשרשרת התהליכים העמומה שמגדירה כל פעולה שלנו כתגובה ושל הפלסטינאים כתוקפנות לשמה.

הדוגמה הבאה תבהיר זאת: גנב בורח מהכלא ורוצח בדרך שומר, להגנתו הוא טוען שלא הייתה לו ברירה, השומר הזה חסם את החופש שלו. גם הגנב עוצר את התהליך באמצע, הוא מתייחס להיותו כלוא כמצב נתון משמיים ולא כעונש על מעשה פשע שעשה. כך אנחנו מתייחסים אל הכיבוש כאל עובדה נתונה ולא כאל אקט אלים ולא מוסרי, ולא כאל הגורם הראשוני המוביל גם אל הירי, אבל גם אל החישוף ואל שאר מעשי הדיכוי (כל אלה לא באים לבטל את חוסר המוסריות המשווע שברצח המוני של אזרחים חפים מפשע ע"י מחבלים).

שימו לב שהתירוץ הרשמי לפעולות צה"ל הן פעולות איבה פלסטינאיות נקודתיות או תיכנון פעולות כאלו ואילו התירוץ הרשמי של הפלסטינאים הוא הכיבוש שהוא אקט מתמשך.

 

4.2 אסטרטגיות כלליות

אסטרטגיה של מן הפרט אל הכלל- אחת האסטרטגיות החוזרת שוב ושוב בטיעוני הימין היא אסטרטגיה של הכללה. לוקחים תופעה שבאמת קיימת בעם הפלסטינאי-(לדוגמה: קבוצה של פלסטינאים שלא מכירים בקיומה של ישראל) ומכלילים אותה לקביעה כללית (הפלסטינאים לא מכירים בקיומה של ישראל). ל"הוכחת" הטענה הזאת, הם מצטטים אישיים כאלו או אחרים בעד אותה תופעה (אי הכרה במדינת ישראל, מקרה הזה) ויוצרים תחושה כאילו זה תקף לכלל האוכלוסיה.  

ההכללה יכולה לשמש עד רמה מסויימת בבניית אסטרטגיה-לא ניתן כלל לא להשתמש בהכללות. אבל בחברה דמוקרטית הכללה *לא יכולה* להוות הצדקה לענישה קולקטיבית (כפי שנעשה בזמן המהומות בהארלם למשל-עוד כתם על הדמוקרטיה האמריקאית).

מצד שני מילכוד נוסף בהכללה הוא הנטייה להתאהב בה ולקחת אותה פשוטה כמשמעה (כל בני הקבוצה אותה הכללתי הם כך וכך) וכך לפספס זרמים שונים בקבוצה המוכללת, זרמים שיכולים להיות גורמים ממתנים או ממש מהפכניים למגמה מסויימת. גורמים שכדאי אולי לטפח (גם אם בסתר).

ניקח את החרדים לדוגמה, הכללה שהם, למשל, לא מכבדים את עקרונות הדמוקרטיה (בין אם היא נכונה או לא), יכולה אולי לאפשר לממשלה לשפר ואף לכפות את החינוך לעקרונות דמוקרטיים בחינוך התורני, אבל אין לה זכות לאסור על חרדים להצביע בגלל שבמילא אינם מחוייבים לעקרונות הדמוקרטיה.
תחשבו בעצמכם מה הם גבולות הכללה לגבי הפלסטינאים...

[2] ראו הרחבות והערות

 

 

משפחת הטיעונים הדתיים

מסיבות מובנות, בחרתי לא להתעכב הרבה על טיעונים דתיים. אנשים שמסתמכים בעיקר על טיעונים אלו בדרך כלל גם קובעים את דעתם האישית בהתאם לדעתו של מנהיג רוחני זה או אחר. עם זאת, יש כמה "פנינים" שלא ניתן להתעלם מהם:

 

5.1 ארץ ישראל כולה שלנו ואסור לוותר אפילו על סנטימטר ממנה

טיעון זה מדגים את הגישה הטוטאלית. ארץ ישראל היא יישות אחת (הוליסטית) ואסור לקרוע ממנה אפילו חלק קטנטן. גישה זו כמובן דוחה גישות פרגמטיות מכל וכל. אם נאמץ לרגע את העיקרון הזה, נראה כי האנשים הטוענים אותו הם פושעים לפי העקרונות שהם עצמם קבעו. ארץ ישראל התנ"כית כוללת אזורים נרחבים בירדן ואף בסוריה (ולא כוללת כמה אזורים של ישראל העכשווית). אם קובעים את גודלה לפי ממלכת שלמה הרי שהיא כוללת כמה חלקים בעירק. אבל אותם אנשי ימין לא מציעים לכבוש את סוריה (מקסימום שתי גדות לירדן) ולכן הם פושעים על פי העקרונות שלהם.

הדבר המעניין הוא שבתקופת התנ"ך היינו עם יותר פרגמטי ולארץ מעולם לא היו גבולות קבועים ומוחלטים, היא השתנתה עם כל מאבק.

בדרך כלל בנקודה הזאת יטענו אנשי הימין הדתי שכרגע השטחים בידינו ולכן צריכים לשמור לפחות עליהם עד שתהייה הזדמנות להשיג חזרה את כל א"י התנ"כית. אבל זהו כבר טיעון פרגמטי ולא טוטאלי. הטוטאליות, אם כן, שבוייה פה לטובת אינטרסים פוליטיים נמוכים.

5.2 אם אתם לא מאמינים בזכותינו התנ"כית על הארץ אז למה אתם פה?

אחד הטעונים המגוחכים ביותר. הרי אף אחד לא שואל את הניו-זילנדים או את האוסטרלים למה הם בארצותיהם-למרות המקור הבריטי שלהם. הטיעון הזה מפחית לחלוטין בחשיבותו של ארץ מקור, של נוף ילדות, של נוסטלגיה, של שפה, של תרבות, של כל "השטויות" האלו שאין להם כל קשר לציווי תנ"כי. כל אלה מספיקים בשביל שאדם יהייה נחוש לגור בארצו ולהגן עליה (גם ובעיקר מפני האוייבים הפנימיים שלה, הרוצים להרסה).

 

 

משפחת הטיעונים החוקיים

 

עוד חומר בקרוב!! עיזרו לנו לאסוף טיעונים והפרכות

 

לינקים לדפים דומים:

מומלץ במיוחד המדריך לבוחר  http://www.geocities.com/voterguide/VoterGuide.html

 

 

 מתארחים באתר הסאטירה פאסטיש